התבוננות שמביאה להתחדשות מבט אל הטבע

כרמית ברעם

התבוננות

בכל בוקר מתעוררת קצת לפני השמש, מתבוננת בה מבעד לחלון חדרי. לעתים דקות ארוכות חולפות עד שהיא מגיחה ומבצבצת מבעד לערפל או ענן ומופיעה במלוא הדרה. בכל פעם אני מתפעלת מחדש איך לשמש יש את הזמן שלה, את הקצב שלה. אין דבר שישנה זאת

ההתבוננות הזאת מסייעת לי בחיי. גם כשאני בטוחה בדברים שעלי לעשות, במהלכים ובצעדים הבאים שעלי לנקוט, עוצרת לרגע ומקבלת את זה שכל יום ביומו. אל לנו להאיץ בדברים, משום שבכל יום צפויים להיות שינויים. הלב מרגיש ופועם, הנפש שמחה והתודעה פתוחה לכל הטוב שמבקש להגיע.

בתודעה פתוחה הרהרתי לי באנשי האדמה שהיו (ומניחה שעדיין) מחוברים כל כך לקצב של הטבע. היו להם תכניות לגבי זמן חריש וקציר וכיוצא בזאת, אך יחד עם זאת התנהלותם היומיומית דרשה התבוננות והקשבה מלאה לטבע הסובב אותם על מנת להגיע להצלחה מירבית בעמלם. הימים הם ימי בין המיצרים, ימים של התבוננות פנימה. ימים בהם החום כמו עולה וגואה ולעתים מצריך מאיתנו לעצור. מובן שכיום אנחנו מוקפים במזגנים המאפשרים לנו להמשיך כל פעילות ללא כל הפרעה, אך אילו היינו מחוברים לטבע ולהוויתינו אזי היינו מגלים שהעצירה יכולה לייצר שקט שמתוכו יכולה להיווצר תנועה חדשה. מי- צר יציאה ממקום צר אל מקום פתוח ומאפשר. בשבוע החולף אמהות רבות ומעט אבות הגיעו למרכז הטיפולים. עייפים מהחום, מהחופש, מושפעים מהמעבר בין חום לקור, מהזמן הפנוי ומהשינויים באורח חייהם. הגוף נותן אותותיו במצבים האלה בכמה אופנים בעיקר כאבים בכתפיים ובצוואר. כשאנו במצבי שינוי וסטרס הדחק כמו מבקש מושב של קבע באיזור מסויים בגוף. הכתפיים נושאות את חיי היומיום וכשיש "משקל עודף" נרגיש שם את העומס. על קצה המזלג- הצד השמאלי יאפיין את הרגש והזוגיות בעוד שהצד הימני מאפיין את המשפחתיות, העשייה. טיפול שחרור יכול להתבצע בעיסוי מקומי או ברפלקסולוגיה וכמו תמיד גם כאן נבקש לייצר תנועה חדשה וקלילה בתודעה. מינה הגיעה לקליניקה תשושה מהחופש הגדול. המילה "חופש" עבורה לא כללה התרוצצות מתמדת סביב ילדיה, מעבר בין מרכזי הקניות השונים, גיחה מידי פעם לים או לבריכה, מחשבה תמידית על פעילויות ליום הבא וניהול לוח הזמנים של ילדיה. אצל מטפלים השאלה הראשונה שעולה היא- מה את צריכה? מה את צריכה עכשיו? כשהמטרה היא לסייע בהקלה ולו הקטנה ביותר. ברוב המקרים נבחר להתחיל עם הגוף, לשחרר עד כמה שניתן את האיזור התפוס. כשנעבור להתבוננות המנטלית נשאל מה עוד אפשרי במקום הזה? שילוב של טיפול אנרגטי ואימון מעשי המסייע לאדם להתחבר למקור העשייה שלו, הוא מהמועילים שאני מכירה. מאחר ואנחנו בעיצומו של החופש השינוי המתבקש כדאי שיהיה מעשי ומיידי בכדי לאוורר את הלחץ שנוצר. מינה עברה עיסוי רפואי מכף רגל ועד ראש עם התמקדות ושחרור של איזור הכתפיים. היא תיארה את התחושה כשלווה אינסופית והצטערה על כך שצריכה לחזור לפעילויות החופש המתישות. ההצעה כאן הייתה לבדוק מה יאפשר לה לשנות ולדייק את הגדרת החופש. יש את החופש שלה ללא הילדים ויש אפשרות לייצר רגעים של חופש עבורה בתוך ההתנהלות עם הילדים. ברגע שהסכימה לשחרר את ההגבלה התודעתית גם הכתפיים השתחררו. היא לא תקח על עצמה מעבר למה שיכולה. הפעילויות שתכננה להמשך החופש כללו גם מנוחה, גם מצב שבו היא יושבת והילדים מתנהלים בחופשיות ומעסיקים את עצמם. היא הבינה שגם עבורם השינוי בשיגרה יכול לייצר בלבול ולכן יצרה מסגרת לכל יום, שבתוכה יש אפשרויות ומרחב לפעילות גמישה. יתכן וכאבי הכתפיים לא יעלמו לחלוטין ונקח בחשבון שכאשר אנו מתחילים להיות קשובים, נושאים נוספים מתחילים לעלות ומבקשים את מקומם.

שנסכים להיות כמו הטבע לקבל את עונות השנה להיות קשובים לשינוי ולנוע איתו להבין שהמירוץ המתמיד אחר משהו חיצוני מייצר ריקנות. הודיה על הקיים חוויות טובות בחופש, שמחה, בריאות טובה ושלמה והמון אהבה לכולם.

תודה רבה שהקשבתם,

כרמית ברעם,